החלטה בתיק ת"א 28368-12-11

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני למימוש משכנתא ביחס לדירת המבקש הנמצאת ברחוב ראש

פינה 23, חולון הידועה כחלקה 740/23 בגוש 6021 (להלן בהתאמה: "ה משכנתא" ו- " הדירה"). 

1.   כללי

המבקש שהינו גם בעל המניות והמנהל של חברה בשם בי-מיי-בייבי בע"מ (להלן: " החברה"), ניהל חשבון אישי בסניף נאות רחל של הבנק (להלן: " הבנק"). המבקש ערב לאשראי והלוואות שניתנו לחברה בחשבון עסקי שניהלה בסניף הבנק האמור. להבטחת החזר של האשראי וההלוואות,  שיעבד המבקש לבנק במשכנתא בדרגה ראשונה ללא הגבלה בסכום, את הדירה.  שטר המשכנתא נרשם בפנקס רישום המקרקעין ביום 29.6.09. בסעיף 2 לתנאים הכללים לשטר המשכנתא נקבע כי המשכנתא נועדה להבטיח את כל הכספים המגיעים מהמבקש ומהחברה לבנק. 

הבנק נקט ביום 26.1.11 בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא, וביום 12.4.11 נמסרה למבקש אזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל (תיק הוצאה לפועל פ"ת 20-01907-11-7). בהמשך, מונה עו"ד בן עמי, ב"כ הבנק, ככונס נכסים על זכויות המבקש בדירה, ונקבע מועד לפנוי הדירה ליום 26.12.11.

המבקש קיבל ביום 23.11.11 ההחלטה בדבר הפינוי ליום 26.12.11.

כשלושה שבועות לאחר קבלת צו הפינוי, ביום 15.12.11, כעשרה ימים טרם הפינוי המיועד, עתר המבקש לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני למנוע את הפינוי, ולבטל את כל הליכי המימוש של המשכנתא וזאת עד מתן פסק דין בתביעה שהגיש נגד הבנק לפיה יוצהר שלא היה כל בסיס עובדתי או משפטי למימוש המשכנתא ומימוש הדירה על ידי הבנק.

2.    עיקר עמדת המבקש

הטענה העיקרית בפי המבקש, כעולה מהבקשה הנתמכת בתצהיר המבקש, וכנטען גם בכתב התביעה, הינה שהמשכנתא נועדה להבטיח החזר הלוואה בסך של 200,000 ש"ח, אותה הוא התחייב לפרוע בתשלומים חודשים בסך של 4,300 ש"ח לחודש. המבקש טוען כי הוא עמד בהחזר תשלומי ההלוואה נשוא המשכנתא, ובהתאם ללוח הסילוקין, עד חודש דצמבר 2010, ורצה להמשיך בביצוע התשלומים, אך הבנק סירב שלא כדין לקבל ממנו את התשלומים. מוסיף וטוען המבקש כי בחודש ינואר 2011, עת נפתח תיק ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא, הוא פנה לבנק באמצעות מנהל הסניף, על מנת לשלם את תשלום החזר ההלוואה, אך סורב על ידי האחרון, כאשר לטענתו הבנק עשה כן במכוון וחרף פניות נוספות שלו.

המבקש מבהיר כי הסיבה בעטייה נקלע לקשיים היא סגירת העסק של לקוחה שלו, אשר שיקים שלה הופקדו בבנק כבטוחה, ואלה חוללו. טוען המבקש כי על רקע סירוב השיקים האמורים, החליט הבנק לסגור את החשבון ולממש את המשכנתא ומבלי שנתן אפשרות בידו להסדיר את החוב. המבקש גורס כי הוא אדם מוכר ובעל נכסים ולא היתה כל סיבה שהבנק לא יפנה אליו בפניה מוקדמת על מנת להסדיר את התשלומים הדרושים (סעיף 24 לתצהיר).

המבקש מפנה לנזק הניכר שייגרם לו אם לא יינתן הצו המבוקש, שכן משמעו פינוי מהדירה בה הוא מתגורר עם אימו הקשישה.

3.   עיקר עמדת הבנק

      לעמדת הבנק, הנתמכת בתצהיר מנהל הסניף, איתן אהרוני, (להלן: " מנהל הסניף"), המשכנתא לא נועדה להבטיח רק את ההלוואה בסך 200,000 ש"ח כעמדת המבקש, אלא את כלל התחייבויותיו של המבקש ושל החברה לה הוא ערב, כלפי הבנק.

עוד נטען כי המבקש והחברה חרגו ממסגרת האשראי המאושר, הן בחשבון האישי והן בחשבון הפרטי. לעניין זה נטען כי האשראי שהועמד בחשבון העסקי עמד על סך של 1,155 ש"ח בלבד, והחריגות בחשבון זה כמו גם בחשבון הפרטי, במהלך חודש דצמבר 2010, היו ניכרות ביותר. כך, עמדה היתרה בחשבון העסקי ביום 15.12.10 בחריגה של למעלה מ 200,000 ש"ח, והיא לא נפרעה גם לאחר התראות. מוסיף הבנק וטוען כי גם בהחזר ההלוואה בסך של 200,000 ש"ח שלטענת המבקש מובטחת במשכנתא, נוצר פיגור. הבנק מוסיף וטוען כי התשלום של ההלוואה ביום 8.12.10, עליו נסמך המבקש, לא היה בעצם תשלום, אלא בוצע על ידי הגדלת יתרת החובה, תוך הגדלת החריגה ממסגרות האשראי, ואין לראות בו בבחינת תשלום של ההלוואה.

      הבנק מפנה לכך ששיקים שהופקדו בחשבון, בסך של 15,000 ש"ח כל אחד, חוללו בחודש דצמבר 2010, האחד ביום 16.12.10 והשני ביום 21.12.10, וכי אלה היו שניים מתוך סדרת שיקים שהפקיד המבקש בחשבון, שניתנו לו על ידי אותו לקוח, לאחר שסדרת שיקים קודמת של אותו לקוח, לא כובדה.

בנסיבות אלה, ונוכח החריגה הניכרת בחשבונות, אי פירעון המחאות, קמה לעמדת הבנק הזכות לממש את הבטוחות שבידו. לפיכך, הודיע ביום 28.12.10 למבקש ולחברה על ביטול מסגרת האשראי, על העמדת מלוא החוב לפירעון מייד וסילוקו של זה שכן אחרת יאלץ הבנק לנקוט בהליכים לרבות מימוש המשכנתא. התראות נוספות שנשלחו למבקש לא הועילו, כאשר בין לבין, יתרת החוב הלכה ותפחה, והגיעה בחשבון העסקי ביום 17.1.11 לסך של 538,375 ש"ח ובחשבון האישי  לסך של 60,449 ש"ח, מעל ומעבר לתקרת האשראי המאושר.

      הבנק מכחיש בתוקף את טענת המבקש לפיה הוא סירב לקבל מהמבקש כספים. נהפוך הוא, לעמדת הבנק, הוא היה, ועדין מוכן לקבל כספים מהמבקש שיהיה בהם כדי להקטין את יתרות החובה בחשבונותיו.

      לעמדת הבנק, יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי ניכר בהגשתה, בשים לב למועד בו כבר היה ידוע למבקש על נקיטה בהליך ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא. הבנק טוען כי הנזק שייגרם לו אם לא יתאפשר לממש המשכנתא הינו ניכר שכן החוב הולך וגדל, בה בשעה ששווי הדירה לפי חוות דעת שמאית שצורפה לתגובת הבנק, נמוך מסכום החוב.

4.   סמוך להגשת הבקשה, הורתי על דיון דחוף בבקשה, לאור המועד הקרוב של הפינוי. בדיון היום נחקרו המבקש ומנהל הסניף והצדדים סיכמו טענותיהם.